אלון לויטה - מסעות

"ביצה מובנת" (CONSTRUCTED WETLAND)

יום חורפי, גשום ובוצי בציפורי. אני נוסע עם יעל בטנדר 4X4 לרפת החדשה של המושב. מיקום נהדר עם נוף משגע של 360 מעלות לעמק בית נטופה והרי נצרת. לא הרפת ולא הפרות הן העניין, כי אם מה שיוצא מהן… (וזה לא החלב) - בקצה הרפת, לכיוון המדרון, מנוקזים במאגר קטן כל הטינופת, הנוזלית והמוצקה, ה"בוצה" שמייצרים מאה ומשהו ראשי בקר. מכאן והלאה נכנסים לפעולה יעל ואלי כהן ממושב ציפורי, שהם בעלי "עפרה צמחי מים". מפעל חיים שמטרתו טיהור מים בעזרת מערכת אקולוגית טבעית של צמחי מים.

במצב רגיל, ברוב הרפתות, הבוצה מרוכזת בבורות שיקוע…. ולבסוף יורדות לנחל ולים ולמי התהום (לתקן). אך בציפורי המצב שונה לגמרי. ביורדנו מהרפת, עצרנו לצד מקבצי צמחים שדרכם זורמים מים אשר הופרדו וטופלו בצורה טבעית ובסופם מוזרמים בצינורות השקיה כמים נקיים, להשקיית מטע זיתים חדש שזה לא מכבר ניטע. במתחם הזה אלי ויעל, יחד עם מספר משפחות שכנות, מתכננים להקים מתחם של תיירות אקולוגית. אזור "ירוק" אשר ימחיש הלכה למעשה כיצד ניתן להשתמש במים מושבים לטובת חקלאות אורגנית ע"י מערכות אקולוגיות.

שיטת הטיהור נקראת CONSTRUCTED WETLAND אשר מתבססת על שיטה של אזורי ביצה טבעית - WETLAND, שהיוו מאז ומעולם את ה"כליות של הטבע". ה-CONSTRUCTED”" היא מעשה ידי אדם, המנסה לחקות ואף להעצים תהליכים טבעיים על מנת להסיג את מטרותיו.
אם להביא כדוגמה קרובה לנו – החולה, שכה רבות הושקע לייבשו. אפיזודה שלא היתה יוצאת דופן, אלא חלק מתפיסת עולם מקובלת שראתה בביצה אם כל רע. בעולם המערבי הכירו בטעות הרבה לפנינו, ורוב הביצות הוצפו מחדש או שופרו והפכו ל CW. מערכות אלו בנויות על תפיסת עולם מערכתית- אקולוגית הרואה במכלול המערכת מכשיר חי, יציב, ורב עוצמה לטיהור מים. וכך, מים שזרמו מהצפון אל הכינרת למעשה טוהרו בצורה טבעית עד הגיעם לכינרת. "מערכת ביולוגית טבעית" – מב"ט, היא אחד מהשמות שניתנו ע"י יעל ואלי למערכת, כמו גם "אחו לח" (ישעיהו בר-אור) או שמות אחרים כ"אגנים ירוקים" המתייחסים לאותו רעיון.

הרעיון המאחד את כל השיטות, היא יכולתם של צמחי המים, הגדלים בסביבה רוויה, להעביר חמצן אל מערכת השורשים, ולהפריש גם חומרים אחרים, שיחד, יוצרים בית גידול אופטימלי למיקרואורגניזמים המסוגלים לפרק ולצרוך מזהמים שונים. בתוספת ליכולת הספיחה והנידוף של הצמחים עצמם, ושל כושר הסינון והספיחה של מצעי הגידול, מתקבל מכשיר יעיל ביותר לטיהור מים.

בעולם פועלות מערכות מסוג זה כבר עשרות שנים ובהצלחה מוכחת, גם כאשר מדובר בסוגי ביוב רעילים וקשים לפרוק, כמו ביוב של משק חי, ושל מפעלים מזהמים כגון קידוחי נפט, בתי זיקוק, מפעלים הפולטים כמות גדולה של כלורידים וכדומה. 
בארץ הנושא חדש יחסית ורק בתקופה האחרונה תופס תאוצה שנובעת מהבשלה ומשינוי מחשבתי. המערכות הטכנולוגיות הקונבנציונליות נכשלו וברוב המקרים אינן מסוגלות לטפל בזיהומים ביעילות מספקת וכך קורה שמזהמים רבים מהתעשייה ומהחקלאות מוזרמים כנוזלים החודרים לקרקע, למי התהום לים ולאוויר. החיפוש אחר פתרונות נובע מתוך מצוקה- חוסר במים, איכות סביבה, זיהום סביבתי ומיי קולחין שהינם נושאים קיומיים.

הטכנולוגיה במקורה פותחה באירופה והותאמה לאקלים המערב אירופאי בדמות פרוייקטים לא גדולים, עם דגשים הנדסיים והידראולים, מגוון צמחים קטן, ובעיקר קנים, (REEDBEDS) שזכו לשם העברי "מרבדי קנים". ואכן הקנים, ובמיוחד הצמח הנפוץ ביותר במערכות הארופאיות, ה- Phragmatis Australis, עמידים מאד לקור ופועלים בהצלחה גם בארצות סקנדינביה הקרות. היום ידוע שרובם אינם נימנים על הצמחים בעלי יכולות הטיהור הטובות ביותר. מהנדסי המים שפיתחו והובילו את השיטה במשך שנים רבות לא היו בעלי רקע ביולוגי- אקולוגי, ולא נכנסו למחקר בתחום זה עד לאחרונה. זו הסיבה שהשיטה שיוצאה לארצות אפריקה ואסיה נכשלו כישלון חרוץ מפני שלא הותאמו ושונו לארצות אלו. מה שטוב לדנמרק, מסתבר שלא עובד טוב בסהרה.

בארץ, יעל ואלי, הקימו חוות ניסיונות וגידול לצמחי מים אשר מותאמים לאקלים המיוחד של ארצנו. הם פיתחו זנים שונים של צמחים ושל מרבדים יחודיים למים הקשים בארצנו. 

מאגר הידע העולמי משמש אך כבסיס לעבודת המחקר הייחודי בארץ. בחוות הגידול בציפורי ובתחנת הניסיונות בערבה, כל שיטה וכל צמח נבדקים, ללא דעות מוקדמות, ונדרשים להוכיח את יכולותיהם הספציפיים באקלים ובמאפייני המים המקומיים. ברור לחלוטין שבשני האתרים התוצאות שונות לגמרי, ואין הגיון ביצירת "מוצר מדף" שיתאים לכל מקום וסוג שפכים, וזו הסיבה שאי אפשר להעתיק שיטה אירופאית אחת ולשתול אותה אצלנו או בכל מקום אחר. כך, הפכו "עפרה צמחי מים" למומחים בעלי שם עולמי המייצאים צמחי מים לכל העולם. 

ליעל ואלי יש פתרון לכל בעיה אקולוגית בטיהור נוזלים החל מהמשק הפרטי כדוגמת הבית הפרטי ועד לפרוייקטים גדולים בסדר גודל לאומי כדוגמת שיקום נחל הירקון. (בימים אלו יוצא לדרך פרוייקט מקומי ליד "7 תחנות" של הירקון על שטח של 1600 מ"ר יוקמו 4 בריכות שיטפלו בקטע מסוים של הנחל).
מיותר לציין, שנחלי הארץ ומי הים מזוהמים יום יומית במזהמים רבים ומצב זה לא יכול להמשך לאורך זמן רב. יעל מספרת שגם באירופה של שנות השבעים והשמונים זוהמו הנהרות בצורה מסוכנת ביותר אך בזכות חוקים חמורים ואכיפה רצינית חל שינוי משמעותי.

בארץ לדאבוננו המצב לא כך. למרות החוקים, עדיין אין אכיפה מאיימת ומפעלים רבים עדיין מזהמים את הנחלים ואת מי התהום. באסון "גשר המכביה", עלה המושג "בוצה" שגרם למותם של הספורטאים אשר נפלו למי הירקון. בארץ, מחד גיסא הבוצה פשוט נשפכת לים התיכון, ומאידך גיסא נטמנת בקרקע וגורמת לזיהום הקרקע ומי התהום. הרעיון של הפיכת הבוצה לקומפוסט להשבחת הקרקע לחקלאות אמנם נכונה, אך ללא הוצאת החומרים המזהמים, כגון המתכות, בורון, כלורידים וכדומה, תפגע בתפוקת החקלאית, וגרוע מכך, תהיה פגיעה ארוכת טווח בקרקעות חקלאיות עד כדי עקורן לחקלאות.
חזרה לבלוג מסעות



 
אלון לויטה צילום מסחרי בארץ ובחו”ל.
בעולמנו הדיגיטאלי התקדמנו בצעדי ענק אל עבר העולם הדמיוני בדיוני.
יחד עם זאת מאחורי כל תמונה, עדיין ניצב הצלם, המנציח את הרגע המיוחד שלו בהתבוננות סובייקטיבית לו.
אני הוא אחד מאותם צלמים שרואים יוצרים ומנציחים את אותם הרגעים.
ענבל לויטה ענבל לויטה ( kahurangi) - עברה חניכה מתמשכת אצל המאורים (ילידי ניו זילנד). הוסמכה ע"י מהינק'ורה ריינפלד, מרפאה מאורית, להפצת הידע הילידי. מתַּקשרת. מורה. מומחית בטרנספורמציות של אדם ואדמה. יוצרת את שיטת "המקום" למודעות וריפוי בעזרת צמחי א"י. תלמידת האדמה.
        

       

       














אלון לויטה | alon@alonlevite.com | 054-5504238 | www.alonlevite.com | קישורים העלאת תכנים

 

 © כל הזכויות שמורות לאלון לויטה

Tivonet