בעקבות העקבות

"בקרב הבדואים רווח ספור המספר על סוחר זקן, בדואי החי במדבר. אותו זקן נוהג היה לחצות את המדבר מצדו האחד ועד צדו האחר, נושא סחורות על גמלו.
בסוף השבוע, היה שב אל ביתו למנוחה.
יום אחד לא שב הסוחר אל ביתו, כהרגלו. מכיוון שבנו ידע שאביו נוהג תמיד לחזור בזמן, הבין שהוא במצוקה ולכן יצא לדרך לחפשו.
רכב הבן במרחבי המדבר בתקווה למצוא את האב. לאחר מספר ימים, פגש רועה. 
שואל הבן: "האם ראית במקרה את אבי? "
עונה לו הרועה בשאלה: "האם אביך הלך עם גמל ?"
"אכן כן " עונה הבן.
"האם הגמל היה עיוור בעין שמאל?"
"נכון" השיב הבן.
"האם אביך סוחר בתמרים?" שאל שוב הרועה.
" וואלה כן " השיב הבן בשמחה ובתקווה.
"אמור לי, הוסיף הרועה, אביך הולך עם מקל?"
"אמת" השיב שוב הבן.
" אביך בערך בגיל שבעים?" 
"נכון מאד" השיב הבן מלא אושר.
"אם כך" ענה הרועה – "לא ראיתי אותו !" 
פנה הרועה לדרכו, משאיר מאחוריו את הבן ההמום והמאוכזב.
הלך הבן אל השבט הקרוב וביקש לראות את שייח' השבט. ישבו השניים שתו קפה כמנהג הבדואים, וסיפרו איש לרעהו מהנעשה בשבטיהם. ואז מספר הבן לשייח' על המקרה שקרה לו עם הרועה, ומבקש מהשייח' לעשות ברור בשבט - מי הרועה הזה, ואיך זה שידע הכל על אביו, אך כלל לא ראה אותו.
מי שנודע לשייח' מיהו הרועה ביקש ממנו שיסביר את פשר התנהגותו.
ענה הרועה: " תחילה ראיתי עקבות של גמל, זה פשוט מאד, כמו צלחת גדולה עם חריץ מלפנים. בדרך ראיתי שכל העשבים בצד ימין תלושים ואלו בצד שמאל לא. לכן הבנתי שהגמל עיוור בעין שמאל. לאחר מכן ראיתי סימנים שהם ישבו למנוחה בשעה 10:00. אני יודע זאת מכיוון שרק בשעה זו העץ מטיל את צלו בנקודה זו, וסביר להניח שבמדבר מי שיושב לנוח תחת עץ ישב כמובן בצל העץ. בנקודת המנוחה היו המון זבובים מרוכזים במקום אחד על נוזל דביק ומתוק כך שהסקתי שמי שישב שם הוביל באמתחתו תמרים. כשהלכתי בעקבותיהם ראיתי לצד עקבות האיש חור קטן לאורך כל הדרך והבנתי שהאיש הצועד לצד הגמל נעזר במקל הליכה. כשפגשתי את הבן וראיתי שהוא אדם בסביבות גיל 40 שערתי שהאבא כנראה בסביבות גיל 70 שנה. "

את האגדה הזו סיפר לי חמזי עריידי, דרוזי מהכפר מר'ר אשר בגליל. חמזי שירת בצה"ל במשך 28 שנים והשתחרר בשנת 1991 בדרגת אל"מ. 
פגישתנו נערכה ב"שביל אל הגבעה " מקום מקסים אשר חמזי בנה במו ידיו, שהוא שילוב של טבע ואומנות טבעית. הוא מקיים במקום סדנאות להישרדות בטבע ולמוד הקשר בין האדם וסביבתו.

חלק חשוב ביותר של ההישרדות בטבע הוא נושא העקבות. מן העקבות אנו יכולים ללמוד ולהסיק מסקנות רבות, בדיוק כפי שמספרת האגדה שחמזי סיפר לי. יש מי שיראה עקבות, ילך בעקבותיהם ואף אולי ימצא את מבוקשו. אך גשש מקצועי, כדוגמת הבדואים, יכול לתרגם ולהסיק מסקנות של התנהגות האדם או החיה שבעקבותיהם הוא הולך.
הבדואים נחשבים כגששים טובים ביותר ולכן צה"ל כל כך נעזר בהם. רובם לומדים את נושא ההשרדות והגששות מאב לבן. 
במקורם הבדואים הם רועי צאן השוהים בטבע שעות וימים. הם למדו לחיות, לשרוד ולהבין את רזי הטבע טוב יותר מאיתנו. כשרועה צאן יוצא עם עדר למרעה, יש לו אחריות גדולה מאד לכבשים ולעזים. רועה טוב נמדד בכך שהוא שומר על הצאן ומחזיר את כולם לדיר עם רדת החשכה. כשלון גדול הוא לאבד ולו גם כבשה בודדה, וכך לומד הרועה, משחר נעוריו, לתור אחר כבשה טועה על פי עקבותיה.
כל חיה משאירה עקבות. ככל שהחיה גדולה יותר, עקבותיה ברורים יותר. לדוגמה- עקבות הגמל נראים בקלות רבה ואף במרחק גדול ( ומדהים שעקבות רגליו האחוריות והקדמיות אינם שווים, הקדמיות גדולות מן האחוריות !) ולעומתו, ארנבת או חתול הם בעלי עקבות עדינים וקטנים. 
סוג הקרקע מהווה חלק חשוב מאד בנושא מציאת עקבות. באדמה רכה או רטובה אפשר לזהות עקבות בקלות רבה, ואלו באדמה קשה או אדמה סלעית הדבר קשה ביותר. במקרה הזה הגשש נעזר בסימנים נילווים, כלומר סימנים נוספים שנגרמו כמו למשל: אבן שהתגלגלה ממקומה או ענף שיח שנשבר. בחול או חול רטוב העקבות ברורים מאד אך החסרון הגדול הוא שהעקבות בחול נעלמים מהר יחסית, או מסופת חול שמחסה את העקבות או שהחול רך ועמוק ואז קשה מאד לזהות את צורת העקבה.
בהליכה אחרי עקבות, הגשש משתמש בחוש הראיה להבדיל מחיות אשר מוצאות דרכן בעיקר בשימוש בחוש הריח.

וכמו שחזי אומר: ,לטבע יש שפה, צריך רק להקשיב. האדמה מדברת העץ מדבר. אם אתה מקשיב ומבין את הטבע אתה מסתדר."

קרה לי פעם שפשוט לא קראתי את סימני הטבע והקמתי את אוהלי ליד חוף הים במקום שהעשב היה שכוב ורמוס כאילו מוכן ומזומן להציע לי מקום לשינה. באמצע הלילה, וכאילו מתוך חלום, נשמעו שאגות רמות ומפחידות שהבהירו לי את טעותי: את אוהלי הקמתי על מקום מרבצם של כלבי ים שכמוני רצו לנום במקום יבש ונוח על חוף הים ולא במים. אלו הקדשתי מעט זמן למחשבה או לקריאת השטח, הייתי חוסך לעצמי אי נעימויות מול משפחה של כלבי ים המנסים להודיע לי באישון לילה "סליחה אבל אתה ישן במיטה שלנו…"
נסו גם אתם להסתובב בטבע. פקחו עיניכם אחר עקבות ובעיקר סימנים נלווים לעקבות. 
הקשיבו לטבע, נסו להשתלב ואני בטוח שגם אתם תגלו דברים מרתקים.